לפני 7 שנים התחלתי את הכניסה האישית שלי לעולם רכבי השטח. עד אז הניסיון היה בעיקר עם רכב צבאי (ג'פסים/סופות/נ"נ/אביר וכ'ו) וקצת עם רכבים של אחרים.
תמיד רציתי לעבוד על הרכב לבד, אבל ידע – יוק. רצון כן, אבל זמן פנוי לזה קצת פחות, מה גם שהסוזוקי GV היתה הרכב היום-יומי של האישה, אז היה תירוץ טוב למה לטפל במוסך.
לפני כ3.5 שנים נמכר הסוזוקי ונקנה טרופר בנזין 96 בתור רכב ג', מתוך האמונה השלמה בדבריהם של חכמים האינטרנט "זה בנזין, הכל פשוט, הכל זול, אין בעיות". אז זהו, שממש לא.
ב3.5 שנים הללו השארתי אלפי (אם לא עשרות אלפי) שקלים במוסכים שונים. נהנתי להכנס עם המוסכניק מתחת לרכב, לראות מה הוא עושה, קצת ללכלך את הידיים, אבל לא יותר מזה.
בשנה האחרונה, אכלתי חXא עם הרכב. המוסכניק שאצלו טיפלתי כל השנים התחיל לעשות קולות שלא ממש מתחשק לו לטפל בבנזין שלי, כי יש לו המון דיזלים שהוא יודע לפרק ולהרכיב ביד אחת; עברתי עוד כמה מוסכניקים, כשכל פעם הייתי בטוח שהנה, מצאתי את האחד, רק כדי להתבדות.
באיזהשהו שלב, אמר לי מישהו "דבר עם גיתאי. לך תעשה אצלו את הסדנא".
אז הלכתי.
ונגלה לי עולם חדש ומופלא.
כל יום ראשון מהשעה חמש בערב ועד אחת עשרה וחצי בלילה, גיתאי הרביץ בנו תורה. חלוקות המנוע לקומות, חשמל, רכבת הכוח, הדברים שכל הזמן שמעתי וקראתי עליהם פתאום התחילו להסתדר במקום.
הספר רכב, שעד עכשיו הייתי פותח מדי פעם כדי לחפש כל מיני דברים, פתאום נהיה מובן וברור.
מהטיפול האחרון במוסך, הרכב יצא עם בעיית טעינה. קצת דיאגנוסטיקה, והבעיה התבררה כאלטרנטור.
הפעם החלטתי לעשות הכל לבד. כדי לא לפרק פעם ראשונה על הרכב שלי, מצאתי רכב בפירוקיה עם האלטרנטור עדיין בפנוכו. הורדתי למוכר 50 ₪ על פירוק עצמי מהמחיר שהוא ביקש והרווחתי שיעור בפירוק.
חזרתי לרכב שלי, הפירוק היה קל, אבל ההרכבה... האלטרנטור "החדש" לא נכנס. אז נשמתי עמוק, שתיתי מים, והתחלתי לנסות להבין מה הבעיה. התברר שיש איזה שרוול התאמה בתוך התושבת של האלטרנטור שקצת בולט מדי.
מבט באלטרנטור שפורק והתברר שגם שם היתה בעיה דומה, שנפתרה על ידי השחזת חלק מהתושבת שלו!
לא אצלי! בניתי ממוט הברגה וכמה אומים מוט דחיפה, ובעזרת שני מפתחות וקצת נחישות הזזתי את השרוול 2 מ"מ.
יאללה, הרכבה! מורכב! הנעה ו... פאק! הרצועה צורחת! חזרה בזיכרון לשיעור של גיתאי, קצת השפרצת מים על הרצועה והחריקה נעלמה. כיוונון קל של המותחן והחריקה נעלמה.
מתחיל לבדוק מתחים ואין טעינה נורמלית!
התייעצות עם גיתאי ואני מתחיל לבדוק את טרמינל B ואת שאר החיבורים. מסתבר שהחוטים שמגיעים לקונקטור כבר פריכים. פה כבר התחלתי לקלל, אבל אם כבר – אז כבר: הלחמות.
לפני שהתחלתי להלחים על הרכב, לקחתי לעצמי שעה, ערימה של חוטים ישנים וחבילת בדיל והתחלתי להתאמן על הלחמות. רק אחרי שהייתי מרוצה, חזרתי להלחים על הרכב.
בשעה טובה, האלטרנטור מורכב, הרצועה לא צורחת, הטעינה תקינה, ואני יכול לנסוע בשקט עם הרכב, עד לתקלה הבאה.....