• טל אלי

להגיע לאן שרוצים, וגם לעצור שם

ראשון בבוקר, יום יפה.

אני כבר שתיתי המון קפה.

ככה זה בקורונה, ירדנו ל-80% משרה (אבל זה עדיף לאין-שעור מלהיות בחל"ת). ככה זכיתי בעוד יום לסופ"ש, וניצלתי אותו בטיפוס בעין-פרת. מי שמכיר את המקום, שנמצא באזור ירושלים המרובה עליות וירידות, יודע שגם שם יש ירידה מפותלת (ומי שלא מכיר, רצוי מאוד להגיע לאחת השמורות היפות בארץ במיוחד ביום חם). במהלך הירידה שמעתי רעש צורם, מתמשך ולא נעים מאזור הגלגל הקדמי-ימני. תמוה מאוד במיוחד כי הרכב עבר טסט ממש לא מזמן וביקשתי מהמוסך שיוודא שהבלמים תקינים.

כאן יש לקח חשוב מאוד, שגיתאי ציין אותו בתחילת המפגשים בעקבות שאלה שלי. דיברנו באופן כללי על רכישת רכב, חשיבות קיומו של תיק הטיפולים כדי לוודא שאכן מדובר במוסך שמכבד את עצמו ולא מוסך מדרכה. אני, שמעולם לא מפספס הזדמנות לשאול שאלות קיטבג, קפצתי ושאלתי איך זה מתיישב עם האחזקה העצמית של הרכב (הרי אין באמת תיק טיפולים וזה גם מוסך מדרכה). התשובה היתה "אין אף אחד שידאג לרכב שלך כמוך, וכל מי שישמע שאתה מטפל בו יהיה הרבה יותר רגוע".

וזה נכון. ודאגת לרכבך כמוך.

גיליתי את זה כשחזרתי הביתה והסתכלתי על רפידות הבלם הימני-קדמי (ממש קל בקליפר של היילקס 97). שום סיכוי שאם המוסך היה זוכר להעיף מבט על הרפידה הזו הוא היה נותן לרכב הזה לצאת לכביש ובטח שלא לעבור טסט. אבל כולנו בני-אדם ושוכחים דברים, במיוחד אם הם לא ממש ממש ממש חשובים לנו באופן אישי. יש מליון דברים שאני שוכח או דוחה בעבודה או בבית.

כנראה שאף אחד מהם לא יגרום לתאונה פוטנציאלית של רכב ששוקל 2.5 טון.

----

הסיפור הזה מגיע חודשיים לאחר עבודת החשמל.

בזמן הזה הספקתי לרכוש דרך מירי ("אספקה לתעשייה" ונשמה טובה) את קיט ה-SUV שגיתאי המליץ עליו והרמתי את הגרוטפלצת על שני בוקים. ניגשתי למלאכת החלפת הרפידות.

כולה להחליף רפידות.

גג שעה.

הורדתי את הגלגלים.

הבנתי ששעה זה לא יהיה...

צד שמאל, כפרה עליו- דיסק הבלם נראה היטב. חלק, מבריק ולא אכול מדי (ספר רכב יציין עובי נדרש).

צד ימין לעומתו- אוי ברויך צימיר...

תמתינו לפני שתגללו מטה לתמונה, היא טומנת בחובה ספוילר.

קראתי מה צריך לעשות, והבנתי שמה שאני נכנס אליו הוא הרבה מעבר לארבעת הרפידות החדשות שרכשתי והתופים האחוריים (אם מטפלים, אז מטפלים. ולאור מצב הבלמיים הקדמיים...). המצב פה ידרוש החלפה של שני דיסקי הבלם הקדמיים, כי אי-אפשר להחליף רק אחד.

כן, דברים טובים באמת באים בזוגות.

דברים רעים באים במבול.

הגרוטפלצת זכתה סה"כ ב-14 בעלים קודמים שרובם כנראה האמינו שתפילת הדרך תגן עליהם מהמוסך, מטסטים, משטרה ומשרד התחבורה. כך הגעתי סוף סוף להבין מהו באמת ה-spacer ואיך הוא נראה (חתיכת צילינדר עגול ובמקרה שלי כחול שיושב על הסרן, בין דיסק הבלם לגלגל ומגדיל את המרחק של הגלגלים ממרכז הרכב. יש יגידו: 'טוב לשטח, רע לציר, גרוע בטסטים'). הדבר הבעייתי באמת היה - שכנראה אף אחד לא ניסה לפתוח אותו משנת 98'. הגוז'ונים סירבו לזוז. לקחתי ידית עוד יותר ארוכה ובעוד שהרפידות של הבלם לחצו (הן קצת גמורות וגם הדיסק די עייף) הציר עשה את שלו כשניסיתי לפתוח את הגוז'ונים - והסתובב.

אז התחלתי לנסות דברים. כמו למשל לשים בלוק שיתן קונטרה וימנע את סיבוב הגלגל כשאני מנסה לפתוח. ולקחתי ידית ממש ארוכה (ממש). נשענתי בכל כובד משקלי, ואז הרכב התחיל להתרומם מהבוק. זה היה מפחיד.

התקשרתי לגיתאי, הוא יותר נשמה מדיסק הבלם השמאלי שלי וישר ענה. פה מגיע רגע קטן למשהו ממש גדול. תודה לך גיתאי שאתה תמיד שם, גם אם לא באותו הרגע אתה תמיד עונה בהודעה או בשיחה ולוקח את הזמן להסביר, ללוות ולהדריך. אם אתה מתכוון להמשיך עם כזה יחס אישי לכל הקהילה האדירה הזו שאתה בונה, ממליץ לך להתחיל להקליט הסברים או להשיג אנשי מוקד טלפוני, בעיקר כששכפול גנטי הוא עדיין בתחום אפור מוסרית. בכל מקרה, הוא המליץ לי על מכשיר חיה שיכול להעיף גוז'ונים באוויר (מפתח מומנט אימפקט).

גילוי נאות והתנצלות מראש, הפעם לא הקשבתי לך. לא כי לא רציתי לשחק עם הצעצוע הזה. יום יבוא ויהיה לי כזה. רציתי להתקדם מהר, ולא היה אחד כזה ברדיוס קרוב במחיר שפוי.

אמרתי לעצמי שלא הגיוני שאין דרך פשוטה לתקוע את הגלגל. התבוננתי בו מקרוב. לדיסק הבלם יש חרכים די גדולים לכל רדיוסו (למיטב ניחושי זה בטח כדי להגדיל את שטח הפנים לפינוי חום יעיל יותר שנוצר בעת הבלימה. רשאים לתקן אותי בבקשה). היות והקליפר מורכב, כל מה שנדרש זה לתקוע מברג ג'אבר ואימתני בחרך הזה, לסובב עד שהוא נתקע בקליפר ומונע סיבוב של הגלגל. בגלל שזה לא מתפקד כנקודת משען (בניגוד לבלוק), זה לא מזיז את העולם ממקומו. כך נחלץ כל גוז'ון עיקש, אחד אחד. רצוי להוסיף גם את זה לקיט SUV. מברג ג'אבר.

בתמונה: דיסק בלם שחוק, ספייסר כחול אופנתי ואכבר מברג ג'אבר

----

דיסק הבלם הקדמי השני פורק גם כן. ואז הבנתי מספר הרכב שצריך לפרק את הנאבה (axle hub). בגלל שהיו לי ספיקות אם זה באמת נחוץ שלחתי את השאלה בג'יפולוג ובינתיים החלפתי את התופים האחוריים. עבודה קלה ופשוטה, ורצוי לעבוד תוף-תוף ככה שאם לרגע לא סגורים מה צריך לעשות (הספר קצת פחות מוצלח בתיאור כל הקפיצים שם) קל ללכת לצד השני ולהסתכל.

בעוד שפיללתי שבג'יפולוג יעלה מומחה היילקס ויגיד לי 'מה פתאום לפרק את בית הציר, יש שליפה מהירה'. הופתעתי. אין שליפה מהירה. בפה אחד מקהלת ההיילקסים הסבירה לי ברוך ובעדינות שעליי לפרק את הכל.

זה לא מסובך, אבל זה בטוח לא פשוט.

הספר של היינס, שהוא ספר הרכב היחיד שמצאתי לדגם שלי הוא אמנם טוב אך עם הסתייגות אחת. הוא לא למודל הספציפי שלי והוא מאגד תחתיו את כלל וריאציות ההיילקס (אוסטרליה, תאילנד, בורמה, אירופה, מערב גרמניה ונראה לי שהכיוון ברור). יש בכל פרק לפעמים כמה מכלולים שונים של אותה המערכת שהם כמובן שונים בכל גרסה. כך שאם יש לכם ספר של היינס תוודאו שאתם עובדים על הגרסה הנכונה. דבר נוסף שהוא כנראה נכון לכל ספר רכב, לפני שאתם מתחילים לעשות משהו, תקראו מההתחלה ועד הסוף את כל הפרוצדורה. אם יש הפניה לפרק אחר, תקראו את כל התהליך הנדרש בפרק האחר, כי לפעמים (רק לפעמים) תגלו שגם בפרק שהופניתם אליו יש הפניה לפרק אחר. לפעמים, התהליך הוא הרבה יותר ארוך ממה שהוא נראה (למשל 'ראה סעיף 8 בפרק ב' - שהוא בעצם סדרה של 23 סעיפים אחרים, שאחד ממנה הוא הפניה לעוד 10 סעיפים בפרק אחר). ככה תמנעו מצב שאתם נתקעים בלי כלים או חלקי חילוף מתאימים.

סתם אומר, יש כאלה שזה קורה להם.

התקלה שהובילה לגמירת הרפידה בבלם הקדמי-ימני נמצאה. הקליפר שם היה אשם. הוא נתקע במצב לחוץ וכלום ממה שניסיתי לא הצליח לשחרר אותו. זה תפס אותי במקום שהייתי כבר תשוש ועייף, ופה מגיע ווידוי כואב - לא אני שיפצתי את הקליפר. הלכתי למרכז הבלם 'בליויס' ונפרדתי מ-750 ש"ח. לפעמים גם זה קורה.

בתמונה: הגרוטפלצת חונה על שני בוקים בחניה. סה"כ מראה סטנדרטי בחניון של בניין עירוני ממוצע.

----

הרכב מצא את עצמו נטול בית הציר, נטול דיסקי בלם, נטול קליפרים (שהמתינו בסבלנות בצד משופצים ויפים) ומוכן להשתלה של הרכיבים החדשים אחרי שאני כיילתי את התנגדות הציר באמצעות משקל דגים ועל הדרך החלפתי מיסבים. הרכבתי הכל ביראת קודש, בכל זאת זה הבלמים.

בסופו של דבר, אחרי שהכל במקום וממש כמו בסדנת הפיילוט של "ללכלך את הידיים" (שנדמה שהייתה בעידן אחר) הוצאתי אוויר מהבלמים, נכנסתי לרכב והנעתי.

כמובן שאז גיליתי שהמצבר עייף.

הטענה קלה, הנעה זריזה ונסיעה בשלוש קמ"ש ולחיצה על הבלמים - בולם.

נסיעה בחמש קמ"ש ולחיצה על הבלמים - בולם.

יצאתי מהחניה והתחלתי נסיעה ובדקתי בעשרים קמ"ש, ארבעים, שישים ובלימת חירום - בולם.

תחושת התענוג היא עילאית, גם אם לא אני שיפצתי את הקליפרים...


נ.ב.

היו עוד כל מיני פרטים טכנים קטנים, אבל יש פה כמה לקחים חשובים שאני לקחתי לעצמי:

  1. לסמוך על עצמך. אל תבקש שיוודאו שהבלמים תקינים, לוודא בעצמך שעובי הרפידות תקין. לו הייתי בודק באופן תדיר, כל הכאב ראש הזה היה נמנע. וזה היה כאב ראש. מצד שני, הדבר החיובי הוא שלמדתי לעשות זאת לבד.

  2. רוצה לצאת לטיפול? אחלה, לקרוא כל סעיף וסעיף, במיוחד אם הוא מוביל לסעיף אחר בפרק אחר. גם שם, לקרוא כל סעיף, כי לפעמים הפינג-פונג הזה הוא בין ארבעה פרקים שונים.

  3. רצוי להוסיף לערכת ה-SUV חולץ תפוחים (כל זאת ועוד בסיפור הבא). אה כן ואכבר מברג (כפי שאמרתי קודם).

  4. זאת הזדמנות נוספת לפרגן למירי - שתמיד מוצאת איך לתת שירות גם אם היא לא בחנות ויש אחלה מחירים. ועל הדרך - גיתאי, מירי מוסרת לך ד"ש.

  5. באופן ממש אווילי אחד החסמים שלי להכנס לעולם אחזקת הרכב הייתה השאלה של מאיפה משיגים הכל? כמובן שב-2020, גם בימי קורונה, כל מה שצריך זה חיבור אינטרנט וטלפון. מצאתי שלל חנויות ושוחחתי עם כולם, ומי שלא היה לא אז חיפש איך להשיג או הפנה אותי למי שיש לו. אין תלונות.

שנדבר?