• kerengil2

טבילת האש

אז עברתי את טבילת האש הראשונה שלי, לא היה קל.

כשהחלטתי להרשם לקורס של גיתאי, לא העזתי לחשוב לפרק משהו ברקסטון שלי בעצמי. אמנם יצא לי לסייע לפעמים בהחלפת חלק כזה או אחר, אבל אף פעם לא עשיתי את זה לבד, סוליקו, באחריות שלי ובלי לסמוך על מישהו אחר שיידע מה לעשות. אחרי המפגש השלישי כבר הרגשתי שהנה, הגיע הרגע לנסות לבד, וההזדמנות לא אחרה לבוא - נזילת מים קלה דרשה החלפת מספר צינורות מים יבשים ובנוסף כבר "על הדרך" גם החלפת מחזיר שמן של הואקום, שנזל אף הוא.


ואקפוץ לסוף... גאה לספר שהחלפתי לבד 3 צינורות מים ומחזיר שמן של הואקום.

לשמחתי כשקניתי את החלקים במוסך שלי וסיפרתי שאני הולכת להחליף לבד, בעל המוסך הזמין אותי לעשות את זה אצלו במוסך, מה שנתן לי הרבה בטחון שאם לא אצליח יהיה מי שיעזור וגם היתה לי גישה לכלי עבודה שחסרו לי.

נאלצתי לבקש עזרה רק עם פרוק של קצה צינור אחד שפשוט לא הצלחתי (וניסיתי, יותר משעה...).

בהחלט עבר לי בראש כמה פעמים המשפט של גיתאי - "אתם תלמדו הרבה על עצמכם..."


כמה מסקנות:

1. תחושת ההצלחה נהדרת!

2. בנדים לחיצה הם נבלות קטנות

3. אישה יכולה בדיוק כמו גבר, במיוחד אם משתמשים עם הכלים המתאימים, חוץ מבמקומות בהם נדרש אקסטרא כוח...

4. מאוד עוזר שיש מישהו שמבין בסביבה, ולו רק לתחושת הבטחון


תודה גיתאי שנתת לי מוטיבציה לנסות לבד!

























49 צפיות0 תגובות