התרמוסטט שגילה אותי

לאחר ארבעה מפגשים מתחילת הקורס, רק חיכיתי לתקלה (שתבוא עלינו לטובה) שאוכל לתקן בעצמי. והנה, יום בהיר אחד לאחר טיול חנוכה, אני מתחיל להבין שנענו תפילותיי.

שעון מד הטמפרטורה של נוזל הקירור אינו עולה, ורק לאחר מאמץ ממושך עולה קצת וחוזר לשבת קבוע למטה. כמו כל פרויקט אני מתחיל לאסוף מידע - למה זה קורה, מה יכולות להיות הסיבות. כמו כל ג'יפאי חובב עד רמה סופית, אני פונה קודם לרב הגדול ושואל בפורום ג'יפולוג. חלק מהתשובות ישירות יותר, חלק מהתשובות ישירות (ונכונות) פחות... עקב התשובות הרבות, אני מתחיל לחשוד שמדובר בתרמוסטט.

במפגש הבא בשאלה של רגע אני פונה לגיתאי ושואל אותו מה יכולה להיות סיבת התקלה "ככה"נ תרמוסטט" זו התשובה ואני כבר מתחיל לחשוב מה עוד יכול להיות. חוזר הביתה לאחר המפגש, ומנצל את ההזדמנות ובודק את כלל המערכת כמו שנאמר לי - ומוצא בנוסף גם מיכל עודפים מלא, רדיאטור חסר (ונראה שנוזל).

זהו, נפלה התשובה. תרמוסטט חסר/שבור מונע מהמנוע להגיע לטמפרטורת עבודה תקינה, ובנוסף בלי קשר - האם באמת יש בעיה ברדיאטור? לא יודע, אבל זה לא משנה. סוף סוף תקלה שאפשר לתקן. כל השאר שולי.



לאחר אבחון (בערך) של התקלה, עושה סקר קצר (קבוצת פאג'רו בוואטסאפ) למי יש רדיאטור ותרמוסטט.

מוצא, הולך, לוקח ויאללה לעבודה.

פותח את המדריך לפג'רואיסט המתחיל, ומנסה להביו איך לעזאזל אני מפרק את הרדיאטור - לא כתוב. אבל נזכר במה שלימדו אותי - חפש תרשימים באינטרנט, וואלה מוצא. חוזרים לעבודה.

מתחיל לפרק לפי המדריך - קודם כל מתחיל לרוקן את כל מי הקירור, אחר כך את האינטרקולר, ואחר מכן מתחיל לנתק צינורות באטרף כאשר כל העוברים ושבים בטוחים באחד משני הדברים: או שאני מקצוען, ג'יפאי מהולל שמתקן את הרכב, או שנדפקתי. לאללה. ממשיך ומפרק את בית התרמוסטט והפלא ופלא! כמו שכל הזמן חשבתי, אין תרמוסטט. שחס וחלילה לא יתחמם המנוע...




לאחר הכנסת התרמוסטט, מורח שכבה של RTV (סיליקון לאיטום - כמו דבק שהופך לגומיה כדי שלא תהיה נזילה) על שפת בית התרמוסטט, מחבר חזרה ומתחיל עבודה על פרוייקט מספר 2.

לאחר ניתוק כל כבלי הרדיאטור, מכניס את החדש, מחבר צינורות לאט לאט ומתחיל להתפלל.

לאחר כארבע שעות של פאניקה ובדיקה אם יש לי את הטלפון של הגרר הרדיאטור החדש מוכנס פנימה, מחוזק ומחובר.


ממלא נוזל קירור עד הסוף ברדיאטור, ממלא נוזל קירור עד הסוף במיכל העודפים, קצת שטיפה עם מים במרחב המנוע - התנעה, וזהו. המד עולה לאט, ואני מאושר.

לבסוף, שום סיכוי בעולם שהייתי עושה את זה בלי הקורס. הבטחון העצמי שהיה לי שאצליח, וגם הבטחון העצמי שהיה לי ש'לא נורא אם לא יצליח' לגמרי גרמו לי להצליח.

ואין תחושה יותר טובה מלתקן את הג'יפ של עצמך, גם אם זה משהו קטן.

מכאן, עד התקלה הבאה.


23 צפיות0תגובות
שנדבר?